כעניין שבשגרה, הייתי מצטרף לצוות החקירה ובמשך שעות מבצע עימם, את אחת המשימות המורכבות והמסובכות המוטלות על המשטרה. היו אלו חקירות הונאה במיליוני דולרים, הלבנת הון, חקירות מקרי רצח והריגה, סחיטה באיומים, הצתות ועוד מגוון רחב של תחומים. ניתן היה להבדיל בקלות, בין נחקרים בעלי ממון ותודעה שהוכנו לחקירה ע"י עורכי דין מקצועיים, שצברו נסיון במשטרה, או במהלך עשרות שנות פרקטיקה מקצועית, לעומת אלו שלא עברו הכנה מוקדמת מטעמי בורות או ממחסור באמצעים. ע"מ להסביר את החשיבות המכרעת שבהכנה לפני החקירה, חשוב להבין תחילה מהי חקירה וכיצד פועלת השיטה בקרב חוקרי המשטרה, ע"מ להשיג את ההודאה מהנחקר. להמחשת השיטה ודרכי הפעולה, אצטט מתוך ספר הדרכה שכתבתי בהיותי מפקד החקירות במשטרה. ההנחיות וחומרי הלימוד המצויים בספר הנ"ל, היוו במשך שנים את ההדרכה הבסיסית לחוקרי המשטרה ולהלן מספר ציטוטים: "…החוקר חייב לאבחן ולהעצים את מידת החרדה של הנחקר. מידת החרדה מאובחנת ע"י תגובות גופניות: עיניים דומעות ומתרוצצות, דיבור מגומגם, קול נחנק, עוויתות, הזעה וכן על ידי תגובות פסיכולוגיות, פיזור דעת, חזרה על אותה מילה, שיכחה וכו' המצביעים על רמת חרדה גבוהה.."

ואם לא די בכך, הרי שפרק ההדרכה הבא, כאילו בא לתמצת את עיקרה של השיטה תוך לימוד טכניקת החקירה, במטרה להביא לשיתוף פעולה לרבות הודאה (וידוי) מהנחקר: "…נחקר המסרב לשתף פעולה, מקיים סביבו מערכת של הגנות כמו שכחה, הכחשה, שקר ותירוצים שמטרתם להסיר מעליו את האיום של גילוי האמת ע"י החוקר. הגנות למיניהן, שמטרתן להוריד את החרדה הקיימת, מתאפשרות כאשר הנחקר מצליח להתרכז ולתכנן את פעולותיו. הקשר שבין חרדה ושיתוף פעולה הוא קשר ישיר עד לנקודה הנקראת "הנקודה האופטימלית", שבה – ככל שנעלה את החרדה אצל הנחקר יתפזרו הגנותיו והוא ישתף פעולה…"

כעת, לאחר חשיפת השיטה (על קצה המזלג), ברור כי הכנה לחקירה ע"י עורכי דין מקצועיים אשר שמשו בעברם חוקרי משטרה או קציני חקירות, תוך התנסות בפרקטיקה של ביצוע חקירות בפועל , יאפשרו לנחקר לצלוח את ההליך שהשלכתו על הרשעה עתידית, איבוד החירות ולעתים סיכון בהטלת עונשים כבדים, הכנה שכזאת עשויה בסיכוי גבוה למנוע או לכל הפחות להפחית את הנזק העתידי הקשה מנשוא.

הידיעה וההבנה המוקדמת של הנחקר מהו הליך החקירה ומה צפוי להתרחש, תוך ארגון מוקדם של המחשבות, הראיות והבעיות העלולות לצוף, מפחיתים באופן משמעותי את האלמנט ה"לא נודע". כתוצאה מכך בהכרח, יופחת אלמנט "החרדה" ובכך יוכל הנחקר לכלכל את צעדיו, את אמירותיו ולעבור בשלום את החקירה ללא שיזדקק לתיקון מאוחר של מחדליו שלעתים אינו בר ביצוע.

זהו הליך חובה, זוהי זכות מובנית, ואל לו לנחקר לוותר על כך לעולם. שונה הדבר, כאשר המשטרה מפתיעה את הנחקר בביתו או במקום עבודתו ומצווה עליו להתלוות לחקירה מידית.
השוטרים אשר מלווים את הנחקר, יתודרכו להעלות אצלו את רף החרדה, כבר בעת הובלתו ברכב המשטרתי. הדבר יכול להתבצע תוך שמירה על ערפול מכוון לעניין נושא החקירה. במהלך הנסיעה, ישמרו המלווים על שתיקה רועמת, משולבת בהערות קצרות, שכל תפקידן להציג לנחקר את מצבו העגום ואת עתידו השחור במידה ולא ישתף פעולה. בעברנו המקצועי, נתקלנו באין ספור פעמים, בהם מוצא "צו מעצר " סמוי (בשפה המקצועית נקרא "רישבוג") במטרה לעצור את הנחקר עם הגיעו לתוך גבולות מדינת ישראל, בד"כ מנמל התעופה בן גוריון. במקרים אלו, במידה ומתעורר חשדו של הנחקר, כי יתכן וייעצר עם היכנסו ארצה, מבוצעת ההכנה לחקירה בטרם כניסתו. במידה וכאמור, מתבצע מעצר ללא הכנה מוקדמת, הרי שזכות יסוד היא לאפשר לנחקר להתייעץ עם עורך דינו לאחר השמעת החשדות בפניו ובטרם תחילת החקירה.